החלטה בתיק ע"ע 10488-01-13

זוהי בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת ערעורה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בתיק תע"א 3130/08 (השופט דניאל גולדברג ונציגי הציבור נירה עילם ושמואל ריבלין) מיום 9/10/12.

רקע כללי

1.         המבקשת הועסקה כמלצרית במסעדת "מיתוס" בירושלים מיום 1.3.06 עד ליום 10.8.08, והגישה את תביעתה לבית הדין האזורי נגד חברת שירז מסעדות בע"מ, ובעלי מניותיה ומנהליה מר עמי בן אשר ומר דוד יצחקי, לתשלום פיצויי  פיטורים, דמי הבראה, דמי חגים, דמי חופשה, הפרשי שכר מינימום, גמול בעד עבודה בשעות נוספות ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה.

בתביעתה עתרה המבקשת, בין היתר, להרים את מסך ההתאגדות כלפי בעלי מניותיה ומנהליה של חברת שירז מסעדות בע"מ, ולחייבם באופן אישי בחיובי חברת שירז כלפיה.

2.         ביום 30.1.11 התקיים דיון הוכחות אליו לא התייצב מר דוד יצחקי. לבקשת התובעת ניתן באותו מעמד פסק דין נגד מר יצחקי על פי כתב התביעה. כמו כן, בהסכמת המשיב, ניתן פסק דין על פי כתב התביעה נגד חברת שירז מסעדות בע"מ.

3.         אי לכך נותרה לדיון תביעת המבקשת כנגד המשיב שבנדון.

4.         לאחר ששמע את עדי הצדדים וקיבל את סיכומיהם ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי בתביעת המבקשת כנגד המשיב.

במסגרת פסק הדין, דן בית הדין קמא בתביעות המבקשת לגופן ולאחר מכן דן בעתירתה להרמת מסך ההתאגדות כנגד המשיב.

בכל הנוגע לתביעות לגופן, קיבל בית הדין באופן חלקי את תביעותיה של המבקשת לתשלום דמי הבראה, דמי חגים, גמול בעד עבודה בשעות נוספות ופיצוי על אי ביצוע הפרשות לפנסיה בגין תקופת עבודתה בחברת שירז.

ואולם, בכל הנוגע לעתירה להרמת מסך ההתאגדות של חברת שירז, דחה בית הדין את טענות המבקשת וקבע כי אין בסיס לחיובו האישי של המשיב בחיובי חברת שירז.

            אי לכך, דחה בית הדין קמא את תביעת המבקשת כנגד המשיב, תוך חיובה בתשלום הוצאות למשיב בסך של 3,000 ש"ח.

5.         כאמור, פסק הדין ניתן ביום מיום 9/10/12, ואין חולק כי הומצא לידי ב"כ המבקשת ביום 24/10/13.

ביום 7/1/13 הגישה המבקשת את בקשתה שבנדון להארכת המועד בצירוף הודעת הערעור שבכוונתה להגיש.

טענות הצדדים

6.         וכך, לטענת המבקשת בבקשתה ובתצהיר התומך בה, מחודש מאי 2012 חייה של המבקשת ושל בן זוגה אינם חיים עקב התאבדותו של בנו של בן זוגה של המבקשת.

            לטענתה, חייהם לא שבו להיות נורמאליים בעקבות האסון שפקד אותם, מה גם שבנוסף לכך נפטרו במהלך התקופה גם אנשים יקרים נוספים לבני הזוג, כמו חבר קרוב, אימא של חברה ודודו של בן הזוג.

עוד טוענת המבקשת כי בנוסף, ביום 9/10/12 פתחו היא ובן זוגה ביחד עסק של מסעדה ומזנון על מנת להתפרנס ולשקם את עצמם, והיו עסוקים "מעל ומעבר לכל דמיון", ועל כן בנסיבות אלה, ראשה של המבקשת לא היה נתון במשך כל התקופה לעניינים אחרים, לרבות  ערעור על פסק הדין.

כעולה מן הבקשה, המערערת הוזמנה להגיע למשרד בא כוחה בעקבות פסק הדין, אך עשתה כן רק בסמוך להגשת הבקשה שאז נודע לה לראשונה על פסק הדין.

כמו כן טוענת המבקשת כי פסה"ד מכיל טעויות משפטיות רבות, מה גם שהנו סותר את פסק הדין החלקי שניתן באותו תיק נגד החברה ובעל המניות השני.